אנסמבל דיליז'אן
דודוק - כלי נשיפה ארמני מסורתי עשוי בדרך כלל מעץ משמש, קרוב משפחה של האבוב. קולו המרגש מזכיר את הקול האנושי. לדודוק שמונה נקבים קדמיים, נקב אחד אחורי ופיה("עלה") גדולה במיוחד עשויה קנה. לפעמים יש נקב נוסף מאחורה, כמעט בקצה של הכלי, את הנקב הזה סוגרים בעזרת ה...בטן! כלים דומים נפוצים בגרוזיה, אזרבייג'אן, תורכיה, אצל הכורדים וכן בסין, קוריאה ויפן! אין לנו הוכחות היסטוריות לכך אבל אפשר לשער, שאי שם בימי הביניים, הסוחרים היהודיים העבירו את הכלים מאיזור הקווקז למזרח הרחוק או אולי בכיוון ההפוך.
בלול - החליל הארוך ביותר באוסף של איליה. בלול הוא חליל רועים עשוי בדומה לדודוק מעץ משמש. בלול נפוץ בארמניה וכורדיסטאן ודומה לקוואל, נאי וחלילים אחרים שפתוחים משני הקצוות.
אם תהיתם מהו ארגז העץ, עליו יושב אנטולי ומתופף, זה המקום להכיר לכם את הקחון. כלי זה התפתח מתיבת אריזה פשוטה עשוייה עץ ו"דיקט", שהעבדים השחורים בדרום אמריקה היו משתמשים בה בתור תוף מאולתר. עם הזמן הכלי השתכלל, בתוכו הורכבו מיתרי מתכת לשיפור הצליל. רק לפני כ-50 שנה הקחון הגיע לספרד והיום הוא מוכר כאחד מכלי המפתח במוסיקת הפלמנקו.
עוד - אחד מכלי המיתר הקדומים, בעל היסטוריה של לפחות חמשת אלפים שנה. מוצאו שלהעוד במסופוטמיה והוא היה מוכר גם במצרים העתיקה. העוד ידוע כאביו הקדמון של הלאוטה האירופאית שקדמה לגיטרה (המילה "לאוטה" הינה עיוות של המילה "אל עוד" שמשמעותה בשפה הערבית "עץ"). העוד נחשב למלך הכלים במוסיקה הערבית, אך יש לו מקום כבוד גם במוסיקה התורכית, הפרסית (בפרסית הכלי נקרא "ברבת") והארמנית. לעוד צוואר קצר ללא שריגים, 11 מיתרים (חמישה מיתרים כפולים ומיתר בס יחיד) ו"בטן" עגולה (בניגוד לגיטרה).
סטאר פרסי - כלי פריטה עתיק שהיה נפוץ לפני הכיבוש הערבי והתפשטות האסלאם בממלכת פרס. השם נגזר מ"seh" שפירושו "שלושה" ו"tār" שפירושו "מיתר" (לפני יותר ממאתיים שנה נוסף לסטאר מיתר רביעי והוא בד"כ מכפיל את אחד משלושת המיתרים ומשמש לרוב כמיתר תהודה). בסטאר מנגנים עם ציפורן של אצבע מורה ויש לו 25 שריגים ניידים. כיום הסטאר והטאר הם הכלים הפופולריים ביותר באירן.
יילי טנבור - כלי קשת שהומצא לפני כמאה שנה על-ידי גדול המוזיקאים האחרונים של האימפריה העות'מאנית, הוירטואוז והמלחין האגדי טנבורי ג'מיל ביי (1873-1916). ג'מיל ביי רצה ליצור כלי קשת מהטנבור הטורקי- כלי פריטה עות'מאני, שבנגינתו עליו ג'מיל ביי נזכר כפורץ דרך. לא לחינם נוסף לשמו הכינוי Tanburi - נגן טנבור, כינוי כבוד שהיו מוסיפים לשמו של נגן לפי הכלי שעליו היה מנגן. (כך גם: Udi, Kemenceci וכו'). יילי טנבור מורכב מגוף מעץ, עליו מתוח עור, שמאפשר תהודה ארוכה מאוד של הצליל, וצוואר ארוך עם המון שריגים שמאפשרים לנגן את כל המיקרו-טונים הרבים שיש במוזיקה העות'מאנית הקלאסית (יש גם גרסה זולה של הכלי שנקרא ג'ומבוש יילי טנבור עם גוף ממתכת). ליילי טנבור שישה מיתרים: שני מיתרים עליונים המכוונים לאותו צליל שמתאחדים בגשר ויוצרים בעצם מיתר יחיד כפול והוא המיתר היחיד שעליו מנגנים, כשיתר המיתרים משמשים כמיתרי תהודה בלבד (יש גם גרסה של יילי טנבור עם שמונה מיתרים - ז"א שני מיתרי תהודה נוספים).